Fresh.co.il      
ראשי
מבזקים
צ'אט
קניות
צור קשר
חברי ומנהלי הפורום מודים לhendrix33 על השקעתו הרבה, ומאחלים לו הצלחה בהמשך הדרך

"סקירה מקיפה על פיקוד העורף"
הדפסה נוחה של אשכול זה
שלח אשכול זה לחבר בדואר אלקטרוני
אשכול בארכיון - לקריאה בלבד
 
  האשכול הקודם | האשכול הבא
קבוצות דיון צבא וביטחון סקירה מקיפה על פיקוד העורף
קורא נושא #2663
יוסיפון
חבר מתאריך 7.4.02
3270 הודעות
06.03.03, 01:38
לחץ לשליחת הודעה פרטית למשתמש לחץ להצגת פרופיל המשתמשלחץ להוספת משתמש זה לרשימת החברים שלך  
   סקירה מקיפה על פיקוד העורף 
 
הסקירה המקיפה ביותר שתוכלו למצוע על פקע"ר (פיקוד העורף), מפי ה'גבורה'- אלוף הפיקוד- יוסף משלב.
מתוך דיון בועדת הכנסת לגיוס חרדים לצורך בדיקת היתכנות של גיוס חרדים לשרות בפקע"ר.
האלוף והרל"ש שלו נתנו סקירה מדהימה. עובדות שנמחקו ע"י הצנזורה מסומנות ---
:
הסיבות להקמת הפיקוד מופיעות כאן לפניכם. למעשה, שלוש סיבות. אחת: הרצון לשחרר את הפיקודים המרחביים בעת מלחמה בעיקר, על מנת שיתרכזו בחזית. שתיים: להגביר את שיתוף הפעולה והשילוב בין כל הגורמים. אם זה רשויות, אם זה גורמי החירום, מד"א וכיבוי, אם זה משרדי הממשלה ומשטרת ישראל. סך הכל הדבר הזה עובד מצוין היום. שלוש: האחדה בין אחריות לסמכות. כפי שידוע לכם חוק הג"א משנת ‎1951 מסמיך את אלוף הפיקוד להנחות את האוכלוסייה האזרחית בכמה תחומים ולמעשה הפיקוד, יש לו גם סמכות בעניין הזה ויש לו גם אחריות.

הפיקוד מאז הקמתו שולט ביחידות הרשומות כאן. בצפון זה מחוז הצפון, מחוז חיפה עד טירה, מחוז דן זה מרחב תל אביב, מחוז מרכז, מחוז ירושלים ומחוז הדרום. מחוז הצפון ומחוז הדרום אלה שני מחוזות שהיו כפופים לפיקודים המרחביים - פיקוד צפון ופיקוד דרום - ולפני ארבע שנים היחידות האלה למעשה עברו לפיקוד העורף.

המרחב של אילת הוא תחת פיקוד הצבא - - - ויש רצועה שהיא באחריות הפיקוד המרחבי, פיקוד צפון, שנשארת כפי שהיא.

לאלוף יש שלושה כובעים. כובע אחד זה קצין חיל ראשי - אנחנו סמכות בכל הנושאים המקצועיים הייעודיים של העורף, אם זה התורה, אם זה המיגון, אם זה הפיתוח. הכובע השני זה ראש הג"א - ההתגוננות האזרחית בתוקף התקנות לחוק הג"א ‎1951 - וגם פיקוד מרחבי, כמו כל הפיקודים האחרים. יש לנו את המרחב העורפי מכברי בצפון בואכה מצפה רמון בדרום.

המבנה של הפיקוד: יש יחידות בשטח - אלה המחוזות שדיברת עליהם קודם ואני פרטתי אותם, שמופיעים בשקופית בחלק התחתון של העמוד - ויש את מפקדת הבה"ד. בה"ד ‎16 זה בית הספר שמכשיר את כל האלמנטים של חילוץ, הצלה, אב”כ, זה בית היוצר של פיקוד העורף. מתחת לאלוף יש רמ"ט ויש גם קציני מטה, אני לא אפרט. זה כמו בכל יחידה אחרת שאתם מכירים. יש פה רק שני תחומים יחודיים ואני כן אזכיר אותם: אחד זה הרע”ם - רענון ערכות מגן - זאת יחידה שמופקדת בסדיר לנפק ולרענן מסכות לאוכלוסיית ישראל.

היו”ר יוסי כץ:

אגב, בקריאת ביניים: מה מצב הנושא הזה היום? התושבים מחליפים את הערכות?

יוסף מישלב:

יש היענות לא מלאה. היענות חלשה של האוכלוסייה. לצערי הרב רק בעת כוננות הם באים.

היו”ר יוסי כץ:

מתנפלים.

יוסף מישלב:

כן, אבל אנחנו עושים מאמצים רבים, משנים שיטות, מגיעים לבתי הספר על מנת להגביר את המודעות של האוכלוסייה. יש מה לשפר בעניין הזה. ובחירום יש עוד יחידות מילואים שאמורות להיות אחראיות על חלוקת המסכות בחירום. השאיפה שלנו עוד היום, כשאנחנו מדברים כאן, להביא לכשירות מירבית, כדי שלא נתעסק עם העניין הזה בחירום.

הנושא השני הייעודי זה הנושא של ההתגוננות באוכלוסייה. ההתגוננות זה כל המרכיבים. אנחנו מאד מאד משולבים היום עם הפיקודים המרחביים. אתמול הייתי בבית אל, ביקרתי במועצת יש"ע, אחר כך בדרום הר חברון, אחר כך הלכתי לעזה, הבוקר אני בא מהר גילה. אנחנו פה מסייעים לפיקודים בידע ובניסיון. יש לנו אנשי מקצוע מעולים ואנחנו מסייעים לאנשים האלה. למשל בגילה. זה מצב שנוצר תוך כדי תנועה. אף אחד לא ידע איך להתמודד עם זה. אין תורה. בונים את זה תוך כדי תנועה ופה לפיקוד אין אמנם אחריות ישירה, אבל אנחנו בעניין הזה גורם מסייע. התקציבים הם תקציבי המדינה והרשויות המקומיות והידע המקצועי שלנו.

המחלקה עוסקת לא רק בשגרה, אלא גם בחירום. כל התפיסה של החדר המוגן, החדר המוגן הקומתי, המקלוט, אלה דברים לא פשוטים. חוזק המבנים. זאת המחלקה שעוסקת בזה. תחום שני של המחלקה זה ההתיישבות היהודית - דיברנו על זה קודם - בפרמטר של מיגון הניוד. לא רק באיו"ש ועזה, אלא גם בקו העימות, גם בהגמ"ר ומכלול שלם של כלל המדינה.

התחום הייעודי השלישי זה ההתנהגות של האוכלוסייה. יש לנו בעלי מקצוע, פסיכולוגים, שמגבשים את נושא ההסברה וההתנהגות של האוכלוסייה. ישנה זרוע של מדריכות לשעת חירום. אלה חיילות שפוקדות את הרשויות ובתי הספר ועושות את ההדרכה. היום סיכמתי עם ראש העיר שאנחנו הולכים גם לסייע לעיריית ירושלים ולשכונת גילה ולהכניס לקראת שנת הלימודים כמה מדריכות וכמה מדריכים כדי לסייע לאוכלוסייה.

יחסי הגומלין של הפיקוד מופיעים כאן לפניכם. למעשה אנחנו באים כאן במגע עם כל המוסדות במדינה ובחלק העליון מפורטות הרשויות: המשרד לאיכות הסביבה בדגש על נושא החומרים המסוכנים, שזו בעיה אקוטית היום. משרד השיכון - כל נושא הבניה וכל הדרישות שלנו להטמיע בתוך המבנים בעוד מועד הנושא הזה של ההגנה. יש מספר תקנות שמחייבות את האוכלוסייה כמו הקמת הממ"ד הקומתי. במשרד הפנים יש פרמטר אחד שזה כל הנושא של היערכות לשעת חירום וכן כל הנושא של כיבוי אש. המשרד לביטחון פנים - כל הפעילות של פנים הארץ והנושא של מרחב התפר. משרד הביטחון זה למעשה הגוף המקצועי שאני עובד מולו, גם בנושא התקציב, שר הביטחון, הרמטכ"ל - - - על ידי סגנית השר. מול משרד האוצר ודאי אתם יודעים במה אנחנו עוסקים. משרד החינוך - כל הנושא של הלימודים, מוסדות חינוך, תרגילים במוסדות חינוך. משרד הבריאות - כל המוכנות של בתי החולים בשני המתארים: הקונבנציונלי והבלתי קונבנציונלי ואנחנו באמת בשנה וחצי האחרונות קפצנו מדרגה בנושא תרגול ומוכנות בתי החולים לשעת חירום, כולל תרגילי פתע, כולל תרגילים יזומים בשני המתארים. הוקמה ועדה משולבת, משרד הבריאות נתן לעניין הזה - להבדיל משגרה - בנושא התרופות והציוד לשעת חירום בצורה מלאה.

היו”ר יוסי כץ:

יש התראות בנושא לגבי השימוש בנשק לא קונבנציונלי?

יוסף מישלב:

אני אדבר על זה בנושא האיום.

נושא המל"ח - משק לשעת חירום - עובדים תוך תאום מלא עם שר הביטחון. נושא פס"ח -פינוי סעד חללים, משטרת ישראל קשר רציף והדוק גם בשגרה וגם בעתות אירוע. מד"א וכיבוי - אלה שני האלמנטים שעל פי חוק בחירום עוברים תחת הפיקוד. אנחנו משקיעים בהם גם בסדיר וארגון מערך המד"א הסתיים. אנחנו עובדים כרגע על הכיבוי. רשויות מקומיות - בכל מרחב המדינה. מפעלים חיוניים ומסוכנים - יש גם תקנות שמחייבות את המפעלים לדווח על המפעלים של החומרים המסוכנים. הסוכנות היהודית - אנחנו עובדים בתיאום אתה, בעיקר סביב סוגיית ההתיישבות. יש כמה דברים שהסוכנות תורמת להתיישבות, כמו רכבים ממוגנים - הסוכנות מביאה את הרכב, אנחנו נותנים את המיגון וכך הילדים, יחד עם משרד החינוך, יכולים להשתלב.

נושא האיום. העורף של המדינה נמצא תחת איום הטק"ק - ראיתם את זה במלחמת המפרץ - המעגלים הולכים ומתרחבים, ודאי שמעתם על - - -, נושא הרק"ק מהצפון, קטיושות שיכולות להגיע יותר רחוק מבעבר.

היו”ר יוסי כץ:

מה הטווח?

יוסף מישלב:

מה שאני יכול להגיד זה שאנחנו מקיימים סידרה של כוננויות בכל מקרה. הטק"ק זה טווחים ארוכים. מאתיים, שלוש מאות קילומטר, הרק"ק מגיע לשלושים ארבעים קילומטר. זה תלוי איפה יושב המשגר, אבל צריך להיות מודעים לזה שהעומק גדל.

יש גם איום לא קונבנציונלי מהצפון ומהמזרח.

כאן יעבור גילי וישלים את הסקירה שלי.

היו”ר יוסי כץ:

תגיד לי רק: האיום מסוריה הוא לא קונבנציונלי?

יוסף מישלב:

גם לא קונבנציונלי.

בבקשה, גילי.

גלעד שנהר:

בתחום המענה שהעורף בונה אנחנו נותנים תשובה לשגרה ולחירום. האחריות שלנו על פי החוק היא בעיקר לחירום. יחד עם זאת האירועים של אסונות המוניים בארץ, כגון ורסאי שראינו השנה הביאו אותנו להיערכות ואנחנו נערכים לדברים כמו חילוץ והצלה ובחירום, כפי שהאלוף ציין, אנחנו נערכים לאירועים קונבנציונליים בדומה למה שהיה במלחמת המפרץ, לאירועים לא קונבנציונליים וחומרים כימיים וביולוגים, למוכנות שלנו למענה לנושא הזה והתחום השלישי הוא כל סוגיית קו התפר. אלה שלושת הנושאים העיקריים שאנחנו מטפלים בהם בחירום.

לצורך כך יש לנו גדודים ויחידות שבנויים וערוכים לנושאים האלה. יש לנו את גדודי החילוץ, שהם אותם גדודים שמטפלים בעיקר באירועים קונבנציונליים או באירועים של מבנים קורסים, בדומה לאלה שפעלו בוורסאי. יש לנו גדודי הצלה שהם גדודים שעוסקים בעיקר בתחום של טיפול ראשוני, גדודים קלים יחסית בשטח, גדודי האב"כ - יש לנו היום כמות גדולה מאד של גדודים, זה אחד השינויים הגדולים שעשו יחסית למלחמת המפרץ, יכולת גיבוי לאירועים כימיים וביולוגיים - והאחרונים גדודי אבטחה לקו התפר. אלה סוגי הגדודים העיקריים שיש היום בפיקוד העורף.

מעבר לכך יש לנו הרבה מאד יחידות שונות, כמו יחידות רפואה. יש לנו כמעט מאה יחידות רפואה. בניגוד לצבא - למרות שאנחנו לובשי מדים - שמטפל בחיילים מגיל ‎18 עד ‎45, אנחנו מטפלים גם בילדים וגם בזקנים. יש לנו את יחידות רענון ערכות המגן, שבעצם עוסקות בחלוקת הערכות בשגרה ובחירום, מטפלות במתן ערכות לאותם אנשים שחסר, או ברענון שלהם. חלוקת התקופות - אלה יחידות שמתמחות בחלוקת תרופות, בעיקר למענה לאירוע ביולוגי. תצפיות שנועדו לזהות נפילות טילים או חדירות, יחידות קשר ולוגיסטיקה שמגבות את העבודה שלנו.

מכאן להיבט כוח האדם שלנו בסדיר. אני אדבר קודם כל על הסדיר שלנו כפי שהוא מתבצע היום. אנחנו מגייסים לפיקוד העורף חיילים, כאשר המגמה היא שהחיילים שלנו יהיו בוגרי רובאי‎03. עדיין יש לנו חיילים בוגרי ‎02, אבל המגמה היא למעבר ל ‎03. כאשר בסיום הטירונות החיילים מגיעים אלינו לבצע הכשרה ייעודית, תלוי בסוג הקורס. הקורס הבסיסי יכול להיות בין שלושה שבועות לשנים עשר שבועות, ששם מקבלים את המקצוע הבסיסי במקצועות השונים - אני עוד מעט אציג את מקצועות הסדיר שאנחנו עוסקים אתם - כאשר לאחר סיום הפרק של ההכשרה, ניתן לשרת בכל הארץ, תלוי בבסיסים שלנו.

אברהם רביץ:

איך בכלל חייל סדיר מגיע אליכם?

גלעד שנהר:

יש קריטריונים שהוגדרו לכל תפקיד. לפי זה אכ"א קובע.

אברהם רביץ:

זה פרופיל רפואי?

גלעד שנהר:

יש פרופיל רפואי ויש התאמה של שנות לימוד ויש התאמה של חלק פתוח לבנים וחלק פתוח לבנים ובנות. יש הגדרה בכל מקצוע בתיק הקורס, מי זה שיכול להגיע.

היו”ר יוסי כץ:

מי קובע את השיבוץ לפיקוד העורף?

אבינועם לאופר:

אני.

גלעד שנהר:

אכ"א.

יוסף מישלב:

רק לענות לאדוני: יש נקודה שכדאי לשים אליה לב, שאנחנו עומדים עליה בדרך כלל: מי שבא לפיקוד העורף הוא גם, בנתונים שלו, עונה לאימון לא קונבנציונלי. כלומר: שיהיו אנשים בלי מגבלות - זה נקרא ד ‎39 - לגבי מסיכות אב"כ, כיוון שאמרתי שיש גם איום כזה. לכן החיילים, אנחנו שואפים שיהיו להם גם יכולות לעמוד במסיכת אב"כ.

אנחנו מעדיפים רובאי ‎03 על רובאי ‎02. הנשר, הנפל, של החיילים שבאו מרובאי ‎02, היה קרוב לחמישים אחוז. אז לא כדאי. אתה משקיע הרבה מאד ואתה מקבל חיילים שלא מחזיקים מעמד.

גלעד שנהר:

לאחר השחרור מהסדיר, אחרי שמשרתים אצלנו שלוש שנים, בעצם מתגייסים למערכי המילואים שלנו ועד גיל הפטור מצה"ל. אנחנו גם מגייסים כמות גדולה של נשים אלינו, בייחוד בסדיר. גם במילואים מתחילות להיכנס נשים למקצועות קריטיים ובתחום האחרון, כפי שהאלוף ציין, מירב התפקידים שלנו דורשים אנשים שיוכלו לפעול בחירום במתארי חל"ח. יש סעיף רפואי שמגדיר מהם הקריטריונים להיות חייל שיכול להיכנס לחל"ח וזה סעיף מחייב בפיקוד העורף.

מכאן למסלולים בסדיר שיש לנו לחיילים המתגייסים אלינו.

מקצוע אחד שקיים אצלנו הוא מקצוע החילוץ. אנחנו מתחילים בטירונות של רובאי ‎03, של כשמונה שבועות. לאחר מכן הם מגיעים אלינו ויוצאים ישירות לקורס מש"קים שמכשיר אותם להיות משקי חילוץ, כשנים עשר שבועות. חלקם נשארים מש"קים עד גמר שירותם ובעצם עוסקים בהדרכה או שהם משרתים ביחידות שלנו כמש"קי חילוץ. חלק אחר שנבחר מתוכם יוצא לקורס קצינים, מבצע קורס קצינים, מה שקוראים "בה"ד ‎1" ולאחריו עושים השלמה חילית אצלנו בבית הספר. בסיום שני הפרקים האלה חוזרים בעצם להיות קצינים בפיקוד העורף או בבית הספר או בכל המערך הסדיר שלנו, שפרוש בכל הארץ.

יוסף מישלב:

סליחה, גילי. חברים, הקורס הזה הוא קורס בסיסי. אתם רואים מה אנחנו עושים היום, לצערי הרב, באסונות האלה. גם בורסאי, גם בחוץ לארץ. הדבר הזה מחייב הרבה מאד מיומנות. אני, למשל, עכשיו עובר את קורס החילוץ הזה, כמו חייל רגיל, רק בלי להעמיד אותי במסדר. אתה לא יכול לגעת בהריסה אם אין לך את ההסמכה הזאת. כי חלילה, אם אתה מרים משהו לא נכון או עושה חיתוך לא נכון, אתה יכול לסכן את האנשים. לכן משקיעים הרבה בקורס הזה בגלל הרגישות ואתם יודעים: את הידע שלנו אנחנו גם מחלקים. יש לנו קשר עם חוץ לארץ, עם מרבית מדינות העולם, ביום יום ואת ההדרכה והניסיון הזה אנחנו מעבירים הלאה.

היו”ר יוסי כץ:

אז בעצם כארבעים שבועות מרגע גיוסו - - -

יוסף מישלב:

הוא יכול לגעת באתר.

גלעד שנהר:

זה באופן תיאורטי, אבל זה לא אוטומטי.

אבינועם לאופר:

הוא לא יכול לצאת מיד. בין הפרוייקט של המש"קים לקורס קצינים יש פרק של - - -.

היו”ר יוסי כץ:

הבנתי.

גלעד שנהר:

המקצוע השני הוא מקצוע שעוסק ברענון ערכות מגן. חלק גדול מהחיילים האלה הם גם חיילים שמרכיבים מערך של בנות. עושים טירונות, לאחר מכן מגיעים לקורס בסיסי שהוא כשלושה שבועות בבית הספר וממנו בעצם יוצאים לשירות בתחנות שפרוסות בארץ. חלק תחנות קבועות וחלק תחנות שמדלגות בארץ. השירות בעיקרו הוא טיפול מול האוכלוסייה, רענון המסכות. חלקם לאחר ‎24 שבועות יכולים לצאת לקורס מש"קים ולהיות מש"קים. כל השאר ממשיכים בעצם בשירות עד גמר השירות הסדיר בתחנות. אותם מש"קים שמסיימים את הקורס חוזרים לתחנות להיות מפקדים עד גמר השירות. זה המסלול השני בסדיר שיש לנו.

יוסף מישלב:

סליחה. המערך הזה של הסדיר קיים גם במילואים. כלומר: אלה שמכשירים אותם בסדיר, אנחנו שואפים גם להציב אותם במילואים. יש להם המשך במילואים. יכולים להשתלב במילואים.

גלעד שנהר:

הנושא הבא הוא התחום של האוכלוסייה. פיקוד העורף מטבעו אמור לטפל באוכלוסייה בחירום. על כן יש לנו מקצוע שעוסק בטיפול באוכלוסייה, בהדרכות בבתי ספר, בבדיקה של מקלטים וכדומה.

היו”ר יוסי כץ:

מה זה מלש"ח?

גלעד שנהר:

זה מדריך לשעת חירום. עוד מעט נציג את זה. מדריך אוכלוסייה לשעת חירום, כאשר האוכלוסייה הזאת עושה טירונות, מבצעת את הקורס הזה. אנחנו צריכים להגיע בסוף לבתי ספר. האלוף דיבר קודם על כך שהוא ישלח חיילים לבצע הדרכות או פעילות בגילה. אוכלוסייה כזו מגיעה אל בתי הספר, מבצעת אתם תרגילים, הסבר, כיצד מתנהגים בשעת חירום, מגיעה לכל מיני מוסדות ועושה הסברים שכאלה. לאחר מכן הם עושים הדרכות במחוזות שלנו, עד היציאה מהשירות.

התחום האחרון שיש לנו בסדיר הוא מסלול האג"ם. כאן אנחנו בעצם מכשירים, לאחר הטירונות - פה אנחנו גם עוברים לטירונות יותר ארוכה - ביצוע של קורס סמב"צים, להיות סמל מבצעים. סמלי המבצעים האלה משרתים בחמ"לים שלנו, במפקדת הפיקוד ובמחוזות. חלקם יוצאים לקורס קצינים וחוזרים להיות קצינים בפיקוד או כקציני חילוץ או כקציני מטה.

לגבי הנחות היסוד של השירות אצלנו: כמובן שהשירות אצלנו הוא על פי הנחיות הדרג המדיני, לפי מה שנקבע. נגזר ממנו גם משך השירות ואנחנו פועלים, כמובן במסגרת של צה"ל. העיקרון המנחה של גיוס האוכלוסייה לשירות אצלנו הוא כזה, שתהיה לנו תרומה מבצעית בסדיר ולאחר מכן במילואים. גם הבנות שלנו ממשיכות אתנו לשירות במילואים. הן לא כאלה שמסיימות - אני לא מדבר על פקידות, אני מדבר על המקצועות העיקריים - ויכולות לעשות בהמשך גם פעילות מבצעית וגם פעילות בט"ש על פי צרכי הצבא.

מכאן בעצם לשאלה כיצד אנחנו יכולים לגייס, מבחינת ניתוח שעשינו לגבי הסדיר, את האוכלוסייה שלגביה התכנסנו.

אנחנו איתרנו שלושה מקצועות מאלה שדיברנו עליהם כאן, שיכולים כנראה להתאים לאותה אוכלוסייה. הראשון הוא רע"ם, השני הוא המלש"חים והשלישי הוא אנו"ח. אנו"ח זה איתור נפגעים וחללים. צדקה, כמו שקוראים במערך הסדיר.

אנחנו מדברים על שירות מינימלי של שנתיים בפיקוד העורף. טירונות כשלב ראשון ואחריה קורס מקצועי - ואני אציג את זה בכל אחד מהמסלולים - ובסיום שירות ביחידות שלנו.

המקצוע הראשון שאיתרנו הוא שירות כמדריכים לשעת חירום. איתרנו שבמגזר החרדי יש לנו היום קושי לחדור עם המלש"חים שלנו ולמעשה יש איזשהו פער בידע של המוכנות לשעת חירום במגזר הזה. הדבר השני הוא בעצם שבעזרת אוכלוסייה שנגייס במגזר החרדי ניתן יהיה לעשות הדרכות בבתי הספר, במקומות שיש מבוגרים, לעשות ביקורת במקלטים, להכין תיקים על האוכלוסייה לשעת חירום ואנחנו בעצם אומרים שאפשר לבצע קורס מלש"חים עם האוכלוסייה הזאת. את הקורס הזה נעשה בבה"ד ‎16, בקבוצה נפרדת מהבנות. השילוב של החיילים יהיה למחוזות. לכל מחוז שבאיזור יש לנו בו אוכלוסייה חרדית - ובהחלט יש איזורים שכאלה - ונשבץ אותם לשירות בגמר הסדיר למילואים באותן גזרות בהן הם שירתו בסדיר. ההיקף בסדיר הוא כ ‎24 חיילים במקצוע הזה.

המקצוע השני בסדיר שאיתרנו הוא רע"ם. אפשר לראות כאן שאנחנו מדברים פה על אוכלוסייה יותר גדולה. שוב, אנחנו מדברים על שתי אפשרויות. האחת היא שירות, ביצוע ההכשרה הייעודית שלנו של רע"ם, של הקורס, פתיחת תחנות מדלגות במגזר החרדי לרענון ערכות מגן ובמקביל, יש לנו בגן יבנה תחנה שעוסקת בחידוש המסכות, בטיפול בהן ובהחזרה שלהן לכשירות. היום משרתות שם בנות. אנחנו יכולים להחליף את זה ולתת את כל גן יבנה לאוכלוסייה הרלוונטית, כדי שיהיה גוף אחד אחוד. לכן אנחנו מדברים על אוכלוסייה גדולה בהיקף של שישים איש שאפשר לגייס אותה אלינו לתחום של רע"ם. במילואים ישרתו בתכנות אבן פינה - תחנות אבן פינה אלה תחנות שמרעננות ערכות מגן בחירום. רק צריך לזכור שגם אם נקים תחנות שכאלה במגזר החרדי, תמיד יהיו לנו גם בנות בתחנות, כי בנשים במגזר החרדי מטפלות בנות. לכן יהיו כאן בנים ובנות. הבנים יטפלו בגברים והבנות בנשים.

היו”ר יוסי כץ:

אגב, להשכלה כללית, חבר הכנסת רביץ, במגזר החרדי כשמחלקים בתחנות אבן פינה את הערכות זו חלוקה נפרדת לנשים וגברים?

אברהם רביץ:

לא. היו קצת במאה שערים. במאה שערים כן עשו תחנות כאלה.

משה גפני:

יש. יש מקומות. גם בבני ברק היו קצת.

אברהם רביץ:

בבני ברק גם היה דבר כזה?

משה גפני:

היה.

אברהם רביץ:

אני רציתי לשאול, אם כבר עשינו הפסקה קטנטונת, שאלה קצת כללית. הרמטכ"ל היה כאן והוא דיבר בכלל על אלה שהם שלב ב' והוא דיבר על חוסר הרלוונטיות של שירות מקוצר בגיל כזה וכן הלאה. אני שומע ממך שבכל קורס אתה מתחיל את הפרק הצבאי, בעצם. אתה מתחיל אחרי שעוברים את פרק האימונים ואז אתה מגיע אל הנושא המקצועי. האם זה באמת הכרח המציאות שמישהו שמטפל במסכות יעבור קודם את הקורס הזה - שהרמטכ"ל טוען שהוא בזבזני מבחינת עלות-תועלת?

יוסף מישלב:

אני אענה.

היו”ר יוסי כץ:

אתה תענה בסוף הסקירה, אלא אם כן אתה רוצה עכשיו לענות?

יוסף מישלב:

לאו דווקא. מתי שאתה רוצה.

גלעד שנהר:

אוקי, אז אני אמשיך. האוכלוסייה האחרונה היא אנו"ח. איתור נפגעים וחללים. מדובר פה על יכולת לאתר את החללים בשעת חירום. זה נושא שתפס יותר ויותר תאוצה, כיצד אנחנו בחירום יכולים לסייע למשטרת ישראל בזיהוי הפלילי. האחריות היא של משטרת ישראל, אבל אנחנו בהחלט מסייעים להביא את כל הממצאים שיאפשרו להם לעשות את הזיהוי. כשמדברים על אירועים עם הרבה מאד נפגעים - ניקח מצב קיצוני כמו רעידת אדמה - יכול להיות בהחלט הקף גדול מאד של חללים וזה מקצוע חשוב אצלנו, שאנחנו מטפלים בו.

היו”ר יוסי כץ:

כשיש פיגוע כמו הדולפינריום, למשל. אתם הייתם שם?

יוסף מישלב:

האחריות היומיומית היא על המשטרה, מאחר וזה פיגוע שהוא בשגרה בתחום המחוז. אנחנו תמיד שולחים נציג של החילוץ שלנו, של המחוז, כדי שאם חלילה האירוע הזה מתפתח להריסה או התמוטטות מבנה, שנוכל להכניס את הכוחות הייעודיים לחלץ, אבל האחריות היא לא שלנו. האחריות היא של המשטרה עם מד"א וכיבוי. אנחנו מסייעים למקרה שאיזה בניין קורס וכדומה.

משה גפני:

כמו ורסאי.

יוסף מישלב:

כמו ורסאי.

היו”ר יוסי כץ:

מי מחליט על זה? אתה?

יוסף מישלב:

האחריות צריכה להיות על המשטרה. המשטרה אמרה: חבר'ה, בואו תכנסו לכאן. אמרנו אוקי.

משה גפני:

היה שלב - אני הייתי שם - שהמשטרה פשוט ירדה מהעניין ואמרה: קחו אתם את הפיקוד.

יוסף מישלב:

ביקשו שאנחנו נקבל פיקוד ונענינו. כי לנו יש את הכלים. להם אין את הכלים.

היו”ר יוסי כץ:

כלים של חילוץ וכדומה?

יוסף מישלב:

כן.

גלעד שנהר:

בתחום הזה בשגרה אנחנו עושים בעיקר את ההכשרות ואת עניין הכוח במילואים. גם בוורסאי פעלנו בכוח משולב. זכ"א עבדו יחד אתנו ועשו עבודת קודש, כאשר הם פעלו יחד אתנו באתר.

היו”ר יוסי כץ:

לאיזו מסגרת הם שייכים?

גלעד שנהר:

התנדבותית. פועלים עם משטרת ישראל. אנחנו פעלנו עם הרבה מאד מתנדבים. אנחנו מאמינים שבחירום כוח מתנדב הוא כוח מאד חשוב, הוא חיוני.

משה גפני:

זכ"א הוא אחד הדוגמאות של הבלוף הזה שמסתובב פה כל הזמן. הרי זכ"א מבקשת להיות ממוסדת. המדינה אומרת אין כסף.

גלעד שנהר:

הם, בכל מקרה, עבדו יחד אתנו בהתנדבות באתר.

יוסף מישלב:

לא ידעתי שאני אומר בלוף. אדוני, קרא את השורה הראשונה - - -

משה גפני:

לא. לא. הבלוף שמסתובב פה בפוליטיקה הישראלית, שרוצים לשרת, מילואים וכדומה.

יוסף מישלב:

קרא את השורה הראשונה, אדוני. לי יש רצון אמיתי לשלב את האוכלוסייה הזאת. יש לי רצון אמיתי. אני חושב שזה מדבר בעד עצמו.

משה גפני:

פה דובר על שירות לאומי וכל הדברים האלה ומתברר שזה לא בדיוק כך.

יוסף מישלב:

אני אענה גם לחבר הכנסת רביץ על השאלה שלו. יש לנו יחידות שלא עוברות אימון נשק. זה לא הכרח. החבר'ה של האב"כ, למשל, אני אומר: לא צריך. זה מקצועני פרופר. אבל כל היתר - המינימום שאפשר לתת להם זה חודש. שלושה שבועות. יש לו נשק, הוא צריך להחזיק נשק, אז הוא עובר את זה. אבל כל ההכשרה האחרת - ראית מה זה - זו ההכשרה המקצועית בחילוץ, למשל. איך אתה מחזיק פטיש, איך אתה מחזיק את המכשירים הייעודיים, איך מרימים בלוק. אלה דברים שהם בסיס התורה של העשייה שלנו ביומיום. בלי זה אני לא יכול לתת לבן אדם לגעת באבן.

אברהם רביץ:

ה ברור.

יוסף מישלב: אוקי. אז זה חלק ראשון. תקרא לזה הטירונות של החילוץ. אחר כך הוא עושה תעסוקה, מתאמן, אחר כך הוא עושה קורס מש"קים.
אברהם רביץ:אה. כשאתה מדבר על הטירונות אתה מדבר על הטירונות של החילוץ?
יוסף מישלב: לא. הטירונות של החילוץ לאימוני חיילות זה פרק קצר. ראית אותו בכל השקפים. זה קרוב לשלושה שבועות.
ברהם רביץ:כן. ראיתי.
יוסף מישלב:אבל האימון שאתה שואל לגביו למה, זה האימון המקצועי. אני לא יכול לשלוח אנשים לתורכיה שלא התמקצעו.


אני כותב רק מה שאני יודע ,או שאני חושב שאני יודע. ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק !


לראש ההודעה | דווח למנהל הפורום

  נושא     מחבר     תאריך הודעה     מספר  
סקירה מקיפה על פיקוד העורף יוסיפון 06.03.03 ראש ההודעה
  פששש.... hendrix33צל"ש בפורום צבא וביטחון 06.03.03 1
     אתר הכנסת יוסיפון 06.03.03 2

לובי | לפורום | האשכול הקודם | האשכול הבא
hendrix33צל"ש בפורום צבא וביטחון
חבר מתאריך 13.2.03
1039 הודעות
06.03.03, 02:02
לחץ לשליחת הודעה פרטית למשתמש לחץ להוספת משתמש זה לרשימת החברים שלך  
   1. פששש.... 
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
יפה מאוד !
מאיפה זה בא ?


----------------------------------

"We Are Fools To Make War On Our Brothers in Arms..."
(Mark Knopfler)


לראש ההודעה | מחק תגובה | דווח למנהל הפורום
יוסיפון
חבר מתאריך 7.4.02
3270 הודעות
06.03.03, 15:34
לחץ לשליחת הודעה פרטית למשתמש לחץ להצגת פרופיל המשתמשלחץ להוספת משתמש זה לרשימת החברים שלך  
   2. אתר הכנסת 
בתגובה להודעה מספר 1
 
אני עובד עכשיו על הפיכה של זה למסמך קראי (גלי הערות הבייניים המטופשות של הח"כים (חסכתי מכם את ההמשך )
הכי מצחיק: גם הקללות בין הח"כים צוזרו וסומנו ב---
הכי עצוב: טומי לפיד אומר שהנה הם מתעסקים בחרדים שלא מתגייסים כשלפניהם יושב דרוזי (כמעט ברך לו ערבי) אלוף בצה"ל.
משה גפני (יהודות התורה) אומר לו שאין קשר ומבקש מהאלוף (טרי רק חודשיים וחצי בתפקיד, פעם ראשונה בכנסת) לא להעלב.
האלוף: נעלבתי!
בגן שמחה מתנהלים דיונים יותר ברצינות.


אני כותב רק מה שאני יודע ,או שאני חושב שאני יודע. ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק !


לראש ההודעה | מחק תגובה | דווח למנהל הפורום

מחק | העבר לפורום אחר | מחק תגובות לובי | לפורום | האשכול הקודם | האשכול הבא


© כל הזכויות שמורות לFresh.co.il
Powered by DCForum